בסוף נגמר רק 11. טוב נו, מי תיאר לעצמו שהפועל ירושלים תיקלע ליום רע כל-כך. אבל הכתובת הייתה על הקיר עוד הרבה לפני המשחק: איך שלא תסובבו את זה הפועל ירושלים כיום היא קבוצה הרבה יותר טובה ממכבי ת"א. כי בסוף הכל מגיע לשתי עבודות פושטות: להפועל ירושלים יש את אמארה סטודמאייר ולמכבי ת"א אין שחקן שמתקרב לקליבר הזה. ולהפועל ירושלים יש את סימונה פיאנג'יאני שגם ביום רע מצליח לנווט את הספינה שלו לניצחון ולמכבי ת"א אין מאמן שמתקרב לקליבר הזה. פעם לא היה סיכוי שירושלים הייתה יכולה לשים את ידה על משהו שלמכבי ת"א אין, היום? מסתבר שההפך הוא הנכון.

לא היה צריך להיות גאון גדול, הספיק רק לצפות במכבי ת"א בשבועות (או אולי החודשים) האחרונים בשביל להבין שהיתרון הקטן של מכבי ת"א בחצי ייעלם מהר מאוד. לא היה צריך להיות גאון גדול, לא פיאנג'יאני, או אפילו לא בגאצקיס בשביל להבין שכל מה שהפועל ירושלים צריכה לעשות זה להכניס כדורים פנימה לאמארה סטודמאייר, אליו למכבי ת"א אין תשובה. לא צריך להיות גאון גדול, אפילו מוח של סוני ווימס יספיק, בשביל להבין שכירושלים מצליחה להגביל את השחקן היוצר היחיד של מכבי ת"א, אנדרו גאודלוק במחצית השנייה, מכבי ת"א יכולה רק לקוות להפסקת חשמל…

אז קיבלנו רמה נמוכה במשחק בין שתי הגדולות  של הכדורסל הישראלי, רמה שיותר משהיא מעידה על הכדורסל שלנו, מעידה על מכבי ת"א שבימינו כל מה שנותר לה זה להילחם בציפורניים, לשרוט בטפרים ולקוות שזה יוציא את היריב משיווי משקל. כן, מכבי ת"א 2016/17, קבוצה של "12 שחקני יורוליג", קיוותה שאיתי שגב, שחזר מפציעה יהיה זה שיושיע אותה. הפועל ירושלים? בשבילה זה רק היה משחק הכנה למשחק המכריע בניז'ני נובוגרד ביום רביעי ולמרות שבדקות ארוכות היא נראתה נורא, היא עברה אותו בשלום בתקווה לקבל גם ביום רביעי יריבה שאין לה מה לשחק.

אז מה היה לנו? המשחק נפתח עם בונקר של שתי הקבוצות ולרגעים נדמה היה שבסופרבול הלילה תהיה תוצאה יותר גבוהה. אחרי 4 דקות התוצאה הייתה 3-4 לירושלמים, כשדווקא מכבי ת"א עם שלוש שלשות של ראד, סילי ופניני התעוררה עד סוף הרבע וירדה אופטימית עם 10-17. הרבע השני נפתח בסערה של ת"א כשאנדרו גאודלוק עם צמד שלשות מוביל את האורחים ליתרון שיא 12-23. מישהו ראה את ירושלים? אלא שממש כמו במשחק בבאמברג ביום חמישי האחרון, מחצית טובה של הצהובים לא התרגמה ליתרון משביע רצון במחצית. דייסון וג'רלס התעוררו, האחרון גם קלע את השלשה הראשונה של הפועל ירושלים במשחק וקבע את תוצאת המחצית 29-32 לתל-אביב בלבד.

וכמו בערך בכל משחק אירופאי (ובכלל) של מכבי ת"א העונה, המחצית השנייה שלה כבר הייתה אסון בהתהוות. פניני וסילי אמנם סחבו את מכבי עד ל35-40, גאודלוק עם 7 נקודות רצופות קטע חזרה של ירושלים למשחק והעלה את הצהובים ל42-47 אבל מפה העסק התהפך לחלוטין. שתי הוראות פשוטות של פיאנג'יאני: להכניס כדורים בהתקפה לאמארה סטודמאייר כמה שאפשר ולתת לדייסון להיצמד לגאודלוק כמו צל בהגנה, עשו את העבודה. ירושלים רצה 2-12 עד לסוף הרבע כשסטודמאייר ואליהו חוגגים בצבע.

49-54 הייתה התוצאה בסוף הרבע השלישי והיא לא השתנתה במשך 4 דקות בתוך הרבע האחרון. מקל קירב את מכבי לכדי שלוש נקודות כשהתכבד סל הראשון ברבע המסכם אך מכאן ירושלים שלחה את הכדורים שלה רק בכיוון אחד – אמארה סטודמאייר. סטודמאייר לקח את הכדור שוב ושוב לסל, הוציא את אייברסון בעבירה חמישית והעלה את ירושלים ל51-63 בעוד ריצת 0-9. עד סוף המשחק החליפו הקבוצות כמה שלשות בשביל לקבוע את תוצאת הסיום 63-74 לירושלמים.

סטודמאייר (כבר אמרנו?) עם 24 נקודות ב10/12 מהשדה ו-6 ריב' הוביל את ירושלים. ג'רלס הוסיף 20, טימור 11, דייסון 7, אליהו 6 בריבאונדים ובנקודות ורוזפלט גם הוא תרם 6 משלו. הלפרין, קינזי ופיטרסון שיחקו ולא קלעו.

במכבי ת"א בלט גיא פניני עם 17 נק', גאודלוק הוסיף 13 (אף לא אחת ברבע האחרון), סילי תרם 8, אוחיון, שגב ומקל קלעו 6 נק' כל אחד, אייברסון עם 4 וראד עם 3 השלימו את טבלת הקלעים כשלנדסברג שיחק 23 דקות ולא קלע נקודה.

לבוקס סקור המלא 

*

וזה מה שנכתב לפני המשחק:

הפועל ירושלים

המשחק הערב מגיע להפועל ירושלים בדיוק בזמן. הוא מגיע לה בדיוק בזמן כי אם הפועל ירושלים הייתה סטודנטית שלומדת לתואר שנקרא 'אליפות' (תואר משולב עם 'יחסים בינלאומיים עם התמחות באירופה) אז עכשיו מתחילה תקופת המבחנים שלה. כי אחרי הכל ולמרות ההתקדמות במעלה השלבים בגביע הלא מאוד מסובך שנקרא יורוקאפ, ירושלים טרם נבחנה השנה באמת ונעה במהלך העונה בין יכולת מצוינת למשחקים אליהם היא לא מגיעה ובהם היא חוטפת. בתוקפת המבחנים הבאה עליה לטובה, היא כבר לא תוכל לזלזל.

שימו לב ללוח המבחנים של הפועל ירושלים בחודש פברואר שהגיע זה מכבר:

הערב מכבי ת"א בארנה, ביום רביעי הקבוצה במשחק חוץ מכריע בניז'ני נובוגרד, משחק אשר ניצחון בו יתן לה את יתרון הביתיות ברבע גמר היורוקאפ וניצחון בהפרש גדול עשוי אף להקנות לה למעלה מזה. בשבוע הבא, תתחרה ירושלים על התואר הראשון בארץ – גביע המדינה בכדורסל, תואר בו לא זכתה ירושלים מזה כמעט עשור ותשמח לזכות בו במגרשה הביתי בבירת ישראל. וממש בסוף החודש עם זליגה לתוך מרץ, תיבחן ירושלים ברבע גמר היורוקאפ בתקווה להמשיך משם כמה שיותר רחוק במפעל.

אין כמו לפתוח את תקופת המבחנים עם מבחן 'קל' כזה שיש סבירות גבוהה לנצח בו, כזה שיכול לתת ביטחון עצמי וזריקת מוטיבציה רצינית להמשך הדרך. המשחק הערב בהחלט עומד בקריטריונים הללו. מכבי ת"א במצבה הנוכחי היא טרף קל לאדומים. אמנם בוודאי יהיה מי שיגיד שאף פעם אסור לזלזל במכבי תל-אביב וש'אריה פצוע הוא הכי מסוכן' אבל כל אלה הם רק הסוואות של הסיפור האמיתי – ירושלים לא יכולה לקבל את מכבי ת"א יותר פגיעה מאיך שהיא מגיעה למשחק הערב ביניהן.

וחוץ מזה, כדאי גם להזכיר שהפועל ירושלים היא קבוצה די טובה בעצמה. קבוצה ששכנעה אותנו מספיק פעמים העונה (בעיקר באירופה יש לציין) שכשהיא צריכה את הניצחונות היא משיגה אותם ויש לה מספיק כשרון ומספיק כלים לעשות את זה. קבוצה שלמכבי ת"א לא אמורה להיות תשובה לאמארה סטודמאייר שלה שהולך וצובר כושר משחק ומהווה יתרון נהדר של ירושלים על כל יריבה שהיא עשויה לפגוש (ובתנאי שהם יכניסו לו כדורים לצבע), קבוצה שלמכבי ת"א אין תשובה לשני הגארדים הזריזים שלה (בתוספת קינזי חובב החטיפות) שיודעים לרוץ למתפרצות מול קבוצה מבולגנת וחסרת בעל בית וקבוצה שבעומק שלה, כולל זה של הישראלים שלה, מכבי ת"א לא בטוח תוכל להתחרות.

או במילים אחרות, ירושלים אמורה לעלות על מכבי ת"א בכל פרמטר: גבוהים, נמוכים, ספסל, מאמן, ביתיות. אין שום סיבה שהיא גם לא תצא מזה עם ניצחון.

*

מכבי ת"א

בניגוד להפועל ירושלים, מכבי ת"א נכשלה כבר בכל-כך הרבה מבחנים לאחרונה שעוד כמה כישלונות כבר לא יזיזו אף שריר בפנים המיוסרות של שמעון מזרחי ודיויד פדרמן. בכל זאת, אחרי תבוסה של  39 נקודות הפרש בטורקיה מול גלאטסראיי, 25 מינוס בבלגרד, צמד הפסדים דו ספרתיים לבאמברג, שישה הפסדים ביתיים ביורוליג, פרשת סמים אחת (שבקרוב סביר שנגלה שסוני ווימס הוא לא היחיד שיועף ממכבי בגינה), ארבעה מאמנים (טוב, לא באמת, שלושה עוזרי מאמנים וארז אדלשטיין…) ושלושה מחנות בחדר ההלבשה (לפחות…) הפסד לירושלים יהיה בסך הכל מכה קלה בכנף אם לא למטה מזה.

זאת ועוד, מכבי מגיעה למשחק הערב עם סגל מדולל שכולל ארבעה זרים בלבד (סמית' לא משחק בליגה [נכון לכרגע], קווינסי מילר פצוע, ווימס וצירבס כבר לא אתנו), עם סנטר אחד בלבד בסגל (אייברסון, ג'ו אלכנסדר, קולע סל הניצחון במשחק הקודם בשתי הקבוצות, מורחק) ואם ארבעה ישראלים שתקועים על שתי עמדות (אבל פניני ישחק ארבע ויוגב/מקל ישחקו כסקנד גארד גם).  למכבי ת"א אין אפילו 12 שחקנים למלא סגל במשחק הערב ולכן היא רשמה 11 שחקנים בלבד כשאיתי שגב לא שיחק עוד מאז תחילת העונה והצעירים נווה בן שמן ועדו בן הרוש, כבודם במקומם מונח, לא אמורים לקבל דקות. איך מכבי ת"א מתכננת לנצח הערב עם סגל כזה? מי יקלע, מי מסור, מי ישמור? אלוהים ישמור…

ועם זאת, זה מה שיש למכבי ועם זה היא צריכה לנצח או לפחות לשמור על הכבוד של השחקנים (זה של המועדון הלך לאיבוד סופית בפרשת ווימס). על היורוליג מכבי כבר ויתרה והוכחה לכך קיבלנו במשחק מול באמברג ביום חמישי בו מכבי למעשה התכוננה למשחק הליגה מול ירושלים כששיחקה ברוב המשחק עם שני ישראלים על המגרש בהתאם לחוק הרוסי שחל בליגה שלנו. לחבורה שנשארה בצהוב, להלן 'השורדים',  נותר להתרכז בביצה המקומית. דהיינו, לנסות לשמור על שני ההישגים שהם עדיין אחוזים בהם – גביע המדינה והמקום הראשון בליגה. האם הם מסוגלים לעשות זאת? כן אבל זה ידרוש עוד זמן להתארגן על עצמם, לבנות רוטציה הגיונית, להפסיק לעשות ניסויים כמו אזורית משונה, אנדרו גאולדוק כמוביל כדור יחיד ועוד רעיונות שבגאצקיס מנסה חדשות לבקרים מבלי לעשות את הדבר היחיד שהוא צריך לעמול עליו ולשמו הוא הובא – סדר בבלגאן. סדר כזה, כנראה לא יגיע הערב ולכן מכבי ת"א מגיעה למשחק הזה כאנדרדוג מובהק ואל תתפלאו אם תראו אותם יוצאים מהארנה עם זנב בין הרגליים.

*

וחוץ מזה

במחזור השלישי של עונת 1989/90, נפגשו מכבי ת"א והפועל ירושלים בהיכל שאז עוד נקרא יד-אליהו. מכבי ת"א ניצחה את הירושלמים 69-95 אבל המשחק ההוא נכנס להיסטוריה כי הוא היה הפעם האחרונה עד הערב בו שתי קבוצות ישראליות החזיקו במאמן זר על הקווים במשחק ביניהן. בירושלים היה זה פארוק קולאנוביץ' (שפוטר שבועיים אח"כ אחרי הפסד ב-44 הפרש בגליל) ובת"א היה זה טד אוואנס (שפוטר כמה שבועות אח"כ אחרי תבוסה בלימוז').

מאז עברו להן 28 שנה והנה שוב שתי הקבוצות מתחרות ביניהן עם מאמנים זרים על הקווים. הביתיות במקרה הנ"ל תהיה שונה, התוצאה, כולל המנצחת, סביר להניח גם כן, פיאנג'יאני כנראה יסיים את העונה אדום, ומה אתם אומרים – גם בגאצקיס?

*

ולתחזית

אז אם זה לא היה ברור עד כה, אז שיהיה ברור מעכשיו: אני אתפלא מאוד אם מכבי ת"א תפסיד בפחות מ-10 הפרש, אני אפרוש מתחזיות, הימורים וספקולציות אם מכבי ת"א תנצח. אלא אם ירושלים מתכוננת לנוח לפני המשחק מול נובוגרד בהמשך השבוע או שהיא לחילופין ממשיכה לא להתרכז בליגה גם מול הצ'ילבה השנואה מתל-אביב, אין שום סיבה שג'רלס וחבורתו לא תנצח. קצב איטי יהיה טוב לת"א, ירושלים תעדיף לרוץ וליהנות אבל כך או כך התוצאה אמורה להיות זהה – ירושלים ב-20 (לפחות).

צפייה מהנה לכולם ונתראה בבלוג החי!